פרשת משפטים

באה תורתנו וקבעה "לא תהיה אחרי רבים לרעות" אם ברור לך שהרוב רוצה ברע, ומה זה טוב ומה זה רע קובעת תורתנו! אזי אל תלך אחרי הרוב.

משפטי הממון שבתורה תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה, ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא למשפטי התורה יש תפקיד רוחני.

משפט התורה ובתי המשפט; 4 אבות נזיקין רוחניים; מצוות שכחה; הקב"ה החריב את בית המיקדש באש והוא ייבנה על ידי אש קודש; החומרא של אסור ריבית והקשר שלו לשם ה'; היתר עיסקא; ישראל אנשי קודש ; קישור התורה למציאות.

כולנו יודעים שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. טבעי שבני אדם יסכימו שלא לרצוח או לגנוב. אבל מה היא ההגדרה של גניבה, בעצם? האם לקיחת משהו שבמקור לא היה שייך לך היא תמיד גניבה? מה עם לקיחת חבל מהשכן כדי להציל טובע? האם גם זאת גניבה? והאם הגנה עצמית היא רצח? האם עונש מוות שבית משפט גוזר הוא רצח? איך אנחנו אמורים להתמודד עם סוגיות מוסריות מורכבות כאלה? זה לב לבה של כל ההלכה, ופרשת השבוע היא היכרות עם מושגי היסוד של ההלכה היהודית.

אם כסף - תלוה את עמי, כי תראה חמור שונאך, עזוב תעזוב - עמו, לא תבשל גדי בחלב אמו, והסרותי מחלה מקרבך, נערי בני ישראל - חינוך הילדים.

קבלת המצוות על ידי ישראל כללה שני שלבים. בשלב הראשון הסכימו לקבל את מה ששמעו ובשלב השני הסכימו לקבל את סמכותם של חכמים לפרש עבורם גם את מה שלא יבינו או את מה שישכחו.

בתיאור בסיומה של הפרשה מופיע פעמיים תיאור על הסכמתם של ישראל לקבל את הדברים.פעם אחת הם אומרים : "כל אשר דבר ה' נעשה" ופעם אחת הם אומרים: "נעשה ונשמע". מה פשר ההבדל?